פסק-דין בתיק ע"פ 90-09

השופט עמירם רבינוביץ

פתח דבר

1.   ערעור זה הוא על הכרעת הדין ועל גזר הדין של בית הדין האזורי בחיפה (סגנית הנשיא איטה קציר;תיקים מאוחדים פ 98/08 ו- 15232-01-09) בו הורשעו המשיבים על פי הודאתם, ונגזר על המשיבה קניון שפרעם בע"מ (להלן- החברה), קנס כספי כולל על סך 30,000 ש"ח, ועל המשיב מהנא יוסף (להלן-  המשיב), קנס כספי כולל בסך 12,000 ש"ח.

רקע עובדתי וההליכים בבית הדין האזורי

2.   בדיון שהתקיים בתאריך 9 ביולי 2009  הוסכם על איחוד הדיון בתיקים 98/08           ו- 15232-01-09 והמשיבים הודו בביצוע העבירות המיוחסות להם בכתבי האישום המאוחדים. מדובר בהעסקת חמש עובדות בשכר מתחת לשכר המינימום, אי מתן חופשה ו/או אי תשלום דמי חופשה בלי צידוק מספיק תוך זמן המתקבל על הדעת, וכן הפרעות למפקח עבודה בשימוש בסמכויותיו.

3.   כתב האישום יחס למשיבים את העבירות האלה:

בתיק 15232-01-09 -

1.     הפרעה למפקח העבודה להשתמש בסמכויותיו ואי מילוי אחר דרישת מפקח העבודה- עבירה על סעיפים 15ב ו-15ג לחוק שכר מינימום, תשמ"ז 1987 (להלן- חוק שכר מינימום).

2.     הפרעה למפקח העבודה להשתמש בסמכויותיו- עבירה על סעיפים 3 ו- 36 לחוק ארגון הפיקוח על העבודה התשי"ד- 1954 (להלן- חוק ארגון הפיקוח).

                        בתיק פ 98/09 -

1.     הפרעה למפקח העבודה להשתמש בסמכויותיו ואי מילוי אחר דרישת מפקח העבודה- עבירה על סעיפים 15ב ו-15ג לחוק שכר מינימום.

2.     הפרעה למפקח העבודה להשתמש בסמכויותיו- עבירה על סעיף 27 לחוק חופשה שנתית, תשי"א-1951 (להלן- חוק חופשה שנתית), עונשין לפי סעיף 28 לאותו חוק.

3.     הפרעה למפקח העבודה להשתמש בסמכויותיו- עבירה על סעיפים 3 ו- 36 לחוק ארגון הפיקוח.

4.     אי תשלום שכר מינימום- עבירה על הסעיפים 2 ו-7 לחוק שכר מינימום, עונשים לפי סעיפים 14 ו-15 לאותו חוק.

5.     אי מתן אישור בכתב לעובד, בסיום העבודה בדבר תחילתם וסיומם של יחסי עובד מעביד- עבירה על סעיף 8 לחוק הודעה מוקדמת  לפיטורים והתפטרות, תשס"א-2001 (להלן- חוק הודעה מוקדמת). 

6.     אי מתן חופשה לעובד ו/או אי תשלום דמי חופשה בלי צידוק מספיק תוך זמן המתקבל על הדעת- עבירה על סעיפים 2 ו-3 לחוק חופשה שנתית, עונשין לפי סעיפים 28 ו-29 לאותו חוק.

4.         כאמור לעיל, המשיבים הודו בכל העבירות אשר נכללו בכתב האישום, אולם במסגרת הרשעתם לא נכללה עבירה לפי סעיף 8 לחוק הודעה מוקדמת, על אף שעבירה זו כלולה היתה בכתב האישום והמשיבים הודו בה.

5.         במסגרת הדיונים בבית הדין האזורי טען ב"כ המשיבים כי בינו לבין ב"כ המערערת היו הסכמות בתיק 15232-01-09, לפיהן יש להטיל על החברה קנס כספי בסך 20,000 ש"ח ולחייבה לחתום על התחייבות להימנע מביצוע העבירות בהן הורשעה לתקופה של 3 שנים, אחרת תחוייב בקנס כספי נוסף בסך של 50,000 ש"ח. ביחס למשיב הוסכם, באותו תיק, בין הצדדים כי יוטל עליו קנס כספי של 10,000 ש"ח ויחויב לחתום על התחייבות להימנע מביצוע העבירות בהן הורשע למשך 3 שנים שאם לא כן ישלם המשיב לאוצר המדינה סך של 30,000 ש"ח בנוסף לקנס שהוטל עליו.

6.         בגזר הדין שניתן ביום 22 בספטמבר 2009 קבע בית הדין האזורי93537350815 שמן הראוי לא למצות את כל חומרת הדין עם המשיבים, ובפרט שמדובר בביצוע של מעשה אחד שניתן בגינו להאשים את המשיבים במספר סעיפי אישום.  במקרה כזה נראה שאין להטיל קנס בגין כל סעיף אישום בנפרד, אלא לראות במקרה כמסכת עובדתית אחת ולהטיל קנס כספי כולל הראוי לכך.

7.         בהתחשב בעובדה כי החברה הפסיקה את פעולותה ב-10/2006 על פי אישור מרואה החשבון שיוביץ ושות' מיום 14.7.2009, וכן לאור הודעת ב"כ המשיבים על ההסכמות בינו לבין ב"כ המערערת בתיק 15232-01-09 לעניין העונש והצהרת ב"כ המערערת בדבר אמיתות ההסכמות, הוטל על החברה קנס כספי כולל, בשני התיקים שאוחדו, בסך של 30,000 ש"ח וכן היא חויבה לחתום על התחייבות להימנע מביצוע העבירות בהן הורשעה לתקופה של 3 שנים, שאם לא כן יוטל עליה קנס כספי נוסף, בסך של 50,000 ש"ח.

8.         באשר למשיב מהנא יוסף, לאור הסכמות הצדדים והעובדה כי מדובר באדם חיובי אשר פעל לריפוי הפגם ושילם לעובדות את הכספים המגיעים להן עפ"י דין וזאת מכיסו הפרטי, ובהתחשב במצבו הכלכלי הקשה, הוטל עליו קנס כספי כולל בשני התיקים בסך של 12,000 ש"ח, כמו כן, הוא חוייב  לחתום על התחייבות להימנע מביצוע העבירות בהן הורשע לתקופה של 3 שנים, אחרת יוטל עליו קנס כספי נוסף בסך של 30,000 ש"ח.

טענות הצדדים בערעור